שבת, י"א טבת התשפ"ה

אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הָיוּ, וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם הֵם אוֹמְרִים תּוֹרָה, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתָם. וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב: הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ"ל מִבִּינָה, וְהַמַּגִּיד זַ"ל מֵחָכְמָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁבִּינָה לְמַטָּה מֵחָכְמָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵאוֹתָהּ הַבִּינָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵחָכְמָה. רַבִּי בָּרוּךְ זַ"ל מִבִּינָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה, אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת. וַאֲפִילוּ אִם בָּא אֶצְלִי תּוֹרָה מֵאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, אֵינִי רוֹצֶה בָּהֶם, כִּי אֲנִי רוֹצֶה רַק חֲדָשׁוֹת. וְאָמַר שֶׁהוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא קִבֵּל מִשָּׁם שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם (נ"א: מֵעוֹלָם). כֵּן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אֲחֵרִים בִּשְׁמוֹ. וְגַם בְּעַצְמִי שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת שֶׁהִתְפָּאֵר בְּשֶׁבַח גְּדֻלַּת תּוֹרָתוֹ, וְאָמַר אָז בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הִתְפָּאֲרוּתוֹ: הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָם. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז הָיָה, שֶׁהוּא לוֹקֵחַ תּוֹרָתוֹ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן נּוֹרָא וְנִשְׂגַּב מְאֹד מְאֹד: