כַּמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר הַרְבֵּה עִמָּנוּ וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר הַרְבֵּה עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְעוֹרְרָם וְלַהֲשִׁיבָם לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּרְצוֹנוֹ הָיָה אֲפִלּוּ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי הָעוֹלָם שִׂיחוֹת חֻלִּין בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, אוּלַי יִצְמַח וְיִתְגַּלְגֵּל מִזֶּה דִּבּוּרִים שֶׁיְּעוֹרְרוּ אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יִפְעַל כִּי-אִם תְּנוּעָה קְטַנָּה בְּעָלְמָא, שֶׁיִכְנֹס בָּהֶם אֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אוֹ הִתְעוֹרְרוּת לְפִי שָׁעָה, גַּם-כֵּן טוֹב מְאֹד. מִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים, כְּשֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהֶם וְיַחֲזֹר וִידַבֵּר, אוּלַי יִזְכֶּה לְעוֹרְרָם בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים בִּפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: "זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידָא דְחַיָּבָא וְכוּ' וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתַּבַּח בֵּהּ בְּכָל עָלְמִין" (שמות קכח:).
וְהוּא זַ"ל הֶאֱרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים מִזֶּה, וְזֵרַז אוֹתָנוּ לָזֶה מְאֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת. וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְבַזֶּה אוֹתָנוּ בְּבִזְיוֹנוֹת עַל שֶׁאָנוּ מִתְעַצְּלִים בָּזֶה, וּפַעַם אַחַת קָרָא אוֹתָנוּ עֵצִים יְבֵשִׁים, עַל שֶׁאֵין אָנוּ מוֹלִידִים נְפָשׁוֹת שֶׁיִּתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יָדֵינוּ.
וּפַעַם אַחַת בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת עָמַדְנוּ לְפָנָיו כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵהַחֲשׁוּבִים שֶׁלּוֹ, וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאֹד כַּמָּה שָׁעוֹת עַל עִנְיָן זֶה, וְסִפֵּר אָז הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה. וְגַם הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּסְעוּ נְסִיעוֹת בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה בְּעִנְיָן הַנְּסִיעוֹת. וְאָז כְּשֶׁדִּבֵּר מִזֶּה לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, אָז הָיָה מִתְלוֹצֵץ מֵאֵלּוּ הַמִּשְׁתַּדְּלִים לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק הַפְּחוּתִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד, כְּגוֹן עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים וְעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֲנָשִׁים הַשְּׁפָלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד. כִּי הָעִקָּר הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּנֵי הָאָדָם הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה חֲשִׁיבוּת. כִּי בְּנֵי-אָדָם כָּאֵלּוּ קָשֶׁה לְקָרְבָם מְאֹד, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקָרְבָם אַשְׁרֵי לוֹ. כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז אֵלּוּ הַקְּטַנִּים וְהַשְּׁפָלִים בַּמַּעֲלָה נוֹפְלִים וְנִטְפָּלִים מִמֵּילָא אֵלָיו וּמִתְקָרְבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מִתְבַּטְּלִים לְגַבֵּי הַגָּדוֹל מֵהֶם שֶׁנִּתְקָרֵב לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ זַ"ל: מִי הוּא הַגָּדוֹל? הֵשִׁיב בְּחִפָּזוֹן בְּדֶרֶךְ גְּעָרָה, עַל שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל דָּבָר פָּשׁוּט כָּזֶה: מִי שֶׁהוּא לַמְדָן יוֹתֵר חָשׁוּב יוֹתֵר, מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר חָשׁוּב יוֹתֵר, מִי שֶׁהוּא מְיֻחָס חָשׁוּב יוֹתֵר. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלָה מִצַּד עֲשִׁירוּת אוֹ מִצַּד חָכְמָה וְיִחוּס, בְּוַדַּאי נִשְׁמָתוֹ גְּדוֹלָה וְגָבוֹהַּ יוֹתֵר. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְגַם בּוֹ תְּלוּיִים כַּמָּה נְפָשׁוֹת בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן הָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּעִיר, כְּגוֹן בְּנֵי הָעֲשִׁירִים וְאוֹתָן שֶׁמֻּחְזָקִים בְּלִמּוּד, וְאָז הַקְּטַנִּים מִתְקָרְבִים מִמֵּילָא וְכַנַּ"ל.
וְגַם דַּרְכּוֹ הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב זְקֵנִים, רַק בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְכַמּוּבָא בְּהָאָלֶף-בֵּית שֶׁהַנְּעָרִים בְּקַל לְהָשִׁיב אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַזְּקֵנִים (תשובה חלק ב' אות ד'). וְכֵן סִפֵּר לִי זָקֵן אֶחָד עַל עַצְמוֹ, שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה אֶצְלוֹ עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בִּקְהִלַּת זַאסְלַאב, אָז אָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל: רַבֵּנוּ קָרְבוּ אוֹתִי אֲלֵיכֶם. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ: אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב זְקֵנִים. אַחַר-כָּךְ שָׁתַק רַבֵּנוּ קְצָת וְאָמַר לוֹ: תֹּאמְרוּ שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת שֶׁאֵינִי יָכוֹל, בְּוַדַּאי אֲנִי יָכוֹל לְקָרֵב גַּם זְקֵנִים. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא נִתְקָרֵב זֶה הַזָּקֵן הֵיטֵב לְרַבֵּנוּ זַ"ל כְּמוֹ בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד" (לקוטי א' בסימן ר"ו) הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן שָׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁקָּשֶׁה לְקָרֵב הַזְּקֵנִים:
