פַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהַמְחַקְּרִים חוֹלְקִים זֶה עִם זֶה: כַּת אַחַת אוֹמֶרֶת שֶׁהַגַּלְגַּלִּים חוֹזְרִים וְסוֹבְבִים וְהוֹלְכִים, וְכַת אַחֶרֶת אוֹמֶרֶת שֶׁהַגַּלְגַּלִּים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם וְהָאָרֶץ מְסַבֶּבֶת וְחוֹזֶרֶת, וְזֶה שֶׁלֹּא נוֹפֵל הָעוֹלָם בְּהַסְּבִיבָה, הִיא מֵחֲמַת הַמְּהִירוּת שֶׁמְּסַבֶּבֶת בִּמְהִירוּת מְאֹד. וְהָא רְאָיָה, כְּשֶׁיִּקַּח אָדָם דָּבָר עָגֹל וְיַעֲמוֹד בְּתוֹכָהּ כְּלִי מָלֵא מַיִם, וִיסַבֵּב אוֹתוֹ הָעִגּוּל בִּמְהִירוּת, אֲזַי יַעֲמֹד הַכְּלִי כְּמוֹ שֶׁהָיָה וְלֹא יִפֹּל לָאָרֶץ אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת מִן הַמַּיִם. כֵּן הוּא זֶה, מֵחֲמַת שֶׁהָאָרֶץ מְסַבֶּבֶת בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, עוֹמֵד הָעוֹלָם בִּמְקוֹמוֹ. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאֵינוֹ כֵּן בֶּאֱמֶת, רַק הָאֱמֶת הוּא כַּדֵּעָה הָרִאשׁוֹנָה. וְאָמַר הַפָּסוּק: "וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קוהלת א'):
