שבת, י"א טבת התשפ"ה

יוֹם א’ כ"ה נִיסָן תק"ע הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי מֵחִדּוּשֵׁי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁגִּלָּה חֲדָשׁוֹת בָּעוֹלָם. כִּי הַסִּפּוּר שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא עִנְיָן חָדָשׁ מַה שֶּׁלֹּא נִתְגַּלָּה מִקֹּדֶם סִפּוּר כָּזֶה. רַק בְּכִתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִמְצָא גַּם־כֵּן בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת מֵעֵין זֶה. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד מְאֹד אֶת כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל שֶׁגִּלָּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם לְכָל הָעוֹלָם, כִּי הָיָה מְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי תוֹרָה שֶׁל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְשָׁם יֵשׁ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם. וְתָפַס לְדֻגְמָא הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כב) שְׁמוֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה, שֶׁגִּלָּה שָׁם הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חִדּוּשׁ נִפְלָא, כִּי שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אֵלֶּה וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם:


אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר שֶׁעַל זֶה אֵין שׁוּם אֶחָד מִסְתַּכֵּל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁגִּלּוּ לֹא הָיָה רַק בְּחֵלֶק אַסְיָה, כִּי כָּל הָעִנְיָנִים הַנַּ"ל לֹא הָיוּ שָׁם רַק בְּחֵלֶק אַזְיָה [אַסְיָה]. וּבֶאֱמֶת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְבֹאָר הַכֹּל כִּי הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת מִכֻּלָּם, כְּגוֹן אַשְׁכְּנַז מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה רַק שֶׁאֵין הַתּוֹרָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר מִכֻּלָּם. רַק שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת מֵהֶם וּמַשְׁלִיכָה אוֹתָם, וּבְמָקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר כְּגוֹן מִלָּבָן וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִיא עוֹשָׂה מֵהֶם אֵיזֶה סִפּוּר. אֲבָל אַף עַל־פִּי־כֵן בְּהַתּוֹרָה מְרֻמָּזִים כֻּלָּם. אֲבָל גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים לֹא גִּלּוּ רַק מֵחֵלֶק אַסְיָה. וּבֶאֱמֶת הָיוּ מְדִינוֹת רַבּוֹת גַּם בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם גַּם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּבָר הָיוּ מְדִינוֹת רְחוֹקוֹת מִשָּׁם שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם הַיְדִיעָה מִמַּתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַבֵּי דֹאַר, כְּגוֹן מְדִינוֹת זַאקְסִין הָיְתָה מְדִינָה מִכְּבָר מִקֹּדֶם יְמֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם מְדִינַת אוּנְגַרִין הִיא גַּם־כֵּן מְדִינָה יְשָׁנָה מְאֹד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר מְדִינוֹת שֶׁאֵינָם בְּחֵלֶק אַזְיָה רַק בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם. וּמֵאֵלּוּ הַחֲלָקִים לֹא דִּבְּרוּ כְּלָל רַק מֵחֵלֶק אַזְיָה כִּי כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהֵם מְדַבְּרִים מֵהֶם כְּגוֹן מִצְרַיִם וְכַיּוֹצֵא וּכְגוֹן שְׁמוֹנָה אֵלֶּה הַנַּ"ל כֻּלָּם הֵם רַק בְּחֵלֶק אַסְיָה. רַק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְרֻמָּז הַכֹּל כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע מִכֻּלָּם.


וְאָמַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם מְרַמְּזִים בְּוַדַּאי עַל דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר רֵיק בָּעוֹלָם. כִּי הָעוֹלָם אֵינוֹ נָח כְּלָל אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. וְהֵם עוֹשִׂים תָּמִיד. וּבְוַדַּאי כָּל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז. אֲבָל הִיא רַק רְמָזִים בְּעָלְמָא נֶגֶד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל הִיא רַק רְמָזִים נֶגֶד מַה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה לֶעָתִיד. כִּי יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן שֶׁכָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה הוּא רַק (דְרָאט אַרְבֶּיט) [עֲבוֹדַת חוּט בַּרְזֶל] נֶגֶד כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ’ וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְעוֹד סִפֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וַעֲמֻקִּים וְנִסְתָּרִים מְאֹד, סִתְרֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הָיָה יָכוֹל בְּדַעְתּוֹ קְצָת לְשַׁעֵר עַד הֵיכָן אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיְּבִינֵם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הָיוּ יְכוֹלִים לְשַׁעֵר קְצָת וְכוּ’: