(הַשְׁמָטָה) אַחַר שֶׁאָמַר הַשִּׂיחָה הַמַּתְחֶלֶת: הַיִתָּכֵן שֶׁאָנוּ מַנִּיחִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִגְזֹר (הַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ע), אָמַר אַחַר־כָּךְ דִּבְרֵי צַחוּת: "אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ" לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דָאמֶען, שֶׁהַתֵּבָה הַזֹּאת הוּא בִּלְשׁוֹנָם טְרַאכְטִין (לַחֲשֹׁב).
