שבת, י"א טבת התשפ"ה

שֶׁלֹּא לְהִתְעַקֵּשׁ עַל שׁוּם דָּבָר וְאֵין לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה


אֵין דַּרְכּוֹ לְיַעֵץ אֶת הָאָדָם וְלִגְזֹר עָלָיו בְּדַוְקָא שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא כְּמוֹ שֶׁהוּא מְצַוֶּה, רַק הוּא מְיַעֲצוֹ בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה אִם יַעֲשֶׂה יַעֲשֶׂה וְאִם לָאו לָאו. אַף-עַל-פִּי שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין דַּרְכּוֹ לִדְחֹק עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה דַּוְקָא כָּךְ, אֶלָּא אִם יִהְיֶה יִהְיֶה וְאִם לָאו לָאו. וְיֵשׁ לִי כַּמָּה טְעָמִים עַל זֶה. גַּם אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל טוֹבוֹת הַעוֹלָם הַזֶּה אֵין טוֹבָתָן שְׁלֵמָה, וְכָל טוֹבָה מִטּוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה מֻכְרָח שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל מִמֶּנָּה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ טוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה שְׁלֵמוֹת לְגַמְרֵי, עַל-כֵּן אֵינוֹ רוֹצֶה לִגְזֹר וְלִדְחֹק אֶת הָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא כִּרְצוֹנוֹ, פֶּן בַּסּוֹף כְּשֶׁיִּתְגַּלְגֵּל אֵיזֶה דָּבָר לֹא טוֹב מִזֶּה, יִתְרַעֵם עָלָיו שֶׁעַל-יְדֵי עֲצָתוֹ בָּא לוֹ זֹאת. וְכֵן בְּכָל דָּבָר אֵינוֹ דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה שֶׁיִּהְיֶה דַּוְקָא כָּךְ. וַאֲפִלּוּ עַל הַמְשָׁרֵת אֵינוֹ יָכוֹל לְדוֹחֲקוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא תֵּכֶף אֶת מַה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת.


וְאָמַר אָז בִּתְחִלַּת שִׂיחָה זֹאת, אֲנִי חָזָק בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי. כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר מֵהַדְּבָרִים שֶׁלִּי יֵשׁ לִי כַּמָּה טְעָמִים. וְגַם בָּזֶה אֲנִי חָזָק מְאֹד, מַה שֶּׁאֵינִי גּוֹזֵר עַל הָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי יֵשׁ לִי כַּמָּה טְעָמִים עַל זֶה, וְגַם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל טוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְכוּ' כַּנַּ"ל: