שבת, י"א טבת התשפ"ה

שָׁמַעְתִּי אֵיךְ שֶׁאֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַקְּטַנִּים הָיָה שׁוֹכֵב בְּחַדְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל. פַּעַם אַחַת נִגַּשׁ אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת לְפָנָיו בַּאֲשֶׁר שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר. וְרַבֵּנוּ זַ"ל כְּבָר הָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ. וְעָמַד רַבֵּנוּ זַ"ל וְיָשַׁב עַל מִטָּתוֹ, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְהוֹרָה לוֹ הַדֶּרֶךְ בָּזֶה. וְגַם צִוָּה עָלָיו אֵיזֶה לִמּוּדִים שֶׁיִּלְמֹד. וְגַם צִוָּה עָלָיו שֶּׁיִּהְיֶה מִמָּארֵי דְחוּשְׁבְּנָא, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל לַיְלָה קֹדֶם שֶׁיִּשְׁכּוֹב עַל מִטָּתוֹ יַחֲשֹׁב אֵיךְ עָבַר עָלָיו הַיּוֹם. אִם לָמַד וְהִתְפַּלֵל כָּרָאוּי בְּיוֹם זֶה, יוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיֹאמַר לוֹ שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁזִּכִּיתַנִי לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם הֶעָבָר כִּרְצוֹנְךָ קְצָת, וּמִתְחַנֵּן אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקַי שֶׁתַּעַזְרֵנִי בַּיּוֹם הַבָּא לְמָחָר לְהוֹסִיף בַּעֲבוֹדָתְךָ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר, וּבְכַוָּנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹתֵר. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא לָמַד וְהִתְפַּלֵל כָּרָאוּי בַּיּוֹם הֶעָבָר, יִתְוַדֶּה וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְיֹאמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי כִּי פָּשַׁעְתִּי בַּיּוֹם הַזֶּה וְלֹא עֲבַדְתִּיךָ כָּרָאוּי, לֹא בְּתוֹרָה וְלֹא בִּתְפִלָּה וְכוּ', וְעַתָּה מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן אֲנִי לְפָנֶיךָ וְכוּ' שֶׁתִּמְחֹל וְתִסְלַח לִי עַל הֶעָבָר שֶׁלֹּא עֲבַדְתִּיךָ כָּרָאוּי, וְתַעַזְרֵנִי לְמָחָר בַּיּוֹם הַבָּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָתְךָ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבִשְׁלֵמוּת הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶךָ.


(אָמַר הַמַּעֲתִיק: עַמּוֹד וְהִתְבּוֹנֵן עַל צִדְקָתוֹ וּתְמִימוּתוֹ, אֵיךְ שֶׁהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל בְּנֵי אָדָם נְמוּכִים וּשְׁפֵלִים לְלַמֵּד גַּם אוֹתָם דַּעַת וְיִרְאַת ה' בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת כָּזֶה):