רביעי, כ"ב טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן קַבָּלַת הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר שֶׁקַּבָּלַת הָאַרִ"י זַ"ל הוּא לְגַמְרֵי אֶחָד עִם קַבָּלָה שֶׁחִבֵּר מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֵירוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אַחַר כָּךְ אֵיזֶה שָׁנִים שׁוּב נִזְדַּמֵּן שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן הַקַּבָּלָה שֶׁגִּלָּה הָאֲרִ"י זַ"ל, וְאָמַר שֶׁהַקַּבָּלָה שֶׁלּוֹ הִיא רָחוֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד מֵהַקַּבָּלָה שֶׁל בַּעַל הַפַּרְדֵּס זַ"ל. וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בְּאֵימָה הֲלֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיכֶם פַּעַם אֶחָד שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד. הֵשִׁיב מִסְּתָמָא אִם אָמַרְתִּי כָּךְ יָדַעְתִּי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי. וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים לִכְאוֹרָה. אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק שֶׁהַכֹּל נָכוֹן וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְהַכֹּל אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי הַכֹּל אֶחָד בִּפְנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן דַּרְכֵי הִתְגַּלּוּת הַסּוֹדוֹת שֶׁל הָאֲרִ"י זַ"ל הוּא רָחוֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד מִדַּרְכֵי הַפַּרְדֵּס, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַכֹּל אֶחָד. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה כִּי כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ: