שבת, י"א טבת התשפ"ה

אָמַר אָז לְרַבִּי יוּדְל שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּי יוּדְל בֵּרַךְ אוֹתוֹ. וְאָמַר לוֹ: רַבֵּנוּ, בְּוַדַּאי אַתֶּם רוֹצִים לִפְעֹל שָׁם אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל יְהִי רָצוֹן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר אֶתְכֶם שֶׁתִּזְכּוּ לִפְעֹל שָׁם מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים. וְנִעְנַע לוֹ ראֹשׁוֹ עַל בִּרְכָתוֹ, אַחַר־כָּךְ אָמַר הָיִיתִי יָכוֹל לִפְעֹל מְבֻקָּשִׁי וְחֶפְצִי וְעִנְיָנִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָיִיתִי יָכוֹל לִפְעֹל גַּם פֹּה עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים לְבַד וְלֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. רַק הַחִלּוּק שֶׁכְּשֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶזְכֶּה לְקַבֵּל הַשָּׂגָתִי עַל־יְדֵי לְבוּשִׁים, אֲבָל כָּאן בְּחוּץ לָאָרֶץ לֹא אוּכַל לְקַבֵּל הַשָּׂגָתִי עַל־יְדֵי לְבוּשִׁים, רַק בְּלֹא לְבוּשִׁים. וְזֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב וּפָתַח לוֹ לְר’ יוּדְל הַנַּ"ל הַסִּדּוּר שֶׁל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהֶרְאָה לוֹ בַּכַּוָּנוֹת שֶׁזֶּהוּ הַחִלּוּק בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם־טוֹב, שֶׁבְּשַׁבָּת הָאוֹר מְלֻבָּשׁ בִּלְבוּשִׁין, וּבְיוֹם־טוֹב הָאוֹר בְּלֹא לְבוּשִׁין כַּיָּדוּעַ: