צִוָּה לִקְרוֹת אֶחָד לִבְדֹּק תְּפִלָּיו. עָנָה וְאָמַר מֵחֲמַת שֶׁהָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב הוּא נוֹסֵעַ וְסוֹבֵב עַתָּה עַל הַמְּדִינָה, מֵחֲמַת זֶה אֲנִי מְצַוֶּה לִבְדֹּק הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי. כִּי בֶּאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵינִי מַחֲזִיק מֵהֶם הַיְנוּ שֶׁהֵם אֶצְלִי אַיִן וָאֶפֶס כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב הוּא גָּדוֹל בְּעֵינַי מְאֹד וּכְשֶׁגָּדוֹל וּמְפֻרְסָם כָּזֶה הוּא הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב, זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַהִתְפָּאֲרוּת חַס וְשָׁלוֹם כִּבְיָכוֹל. כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הוּא עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת. כִּי הוּא חָשׁוּב וּמְפֹאָר בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ אֲזַי הוּא בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מד) כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בַּיִת. הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל תְּפִלִּין. אֲבָל כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ וְסוֹבֵב וּמִתְבַּזֶּה בֵּין הַחַיִּים כִּי עַל הַדֶּרֶךְ בְּוַדַּאי הָאָדָם מִתְבַּזֶּה כַּמּוּבָא (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יא), בִּפְרָט אִישׁ כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּזְיוֹנוֹת, בְּוַדַּאי לְפִי עֵרֶךְ כְּבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ שֶׁלִּפְעָמִים אֵין נוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד כָּרָאוּי לוֹ לְפִי כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ. וְלִפְעָמִים יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה בִּזְיוֹנוֹת בְּעִנְיַן קַבָּלַת הַמָּמוֹן שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לְפִי כְבוֹדוֹ וְכַיּוֹצֵא. וּמֵאַחַר שֶׁבְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת נִפְגָּם וְנִתְבַּזֶּה וְיוֹצֵא מִן הַבָּתִּים, עַל־כֵּן יֵשׁ חֲשָׁשׁ עַל הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְפָּאֲרוּת כַּיָּדוּעַ כִּי הֵם נִקְרָאִים פְּאֵר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת יא.):
