אָמַר, שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל שֶׁיִּהְיוּ כְּתוּבִים בִּסְפָרָיו, רַק מַה שֶׁחִדֵּשׁ אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִכְתֹּב הַכֹּל, אֲפִלּוּ כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה הַכֹּל צְרִיכִין לִכְתֹּב. וְכַמָּה פְּעָמִים הִזְהִיר מְאֹד לִכְתֹּב כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְאָמַר: בִּשְׁלָמָא דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בְּסֵפֶר, אִם לֹא יִזְכֹּר אוֹתָם עַכְשָׁו יוּכַל לִרְאוֹתָם וְלִלְמֹד בָּהֶם בְּפַעַם אַחֵר, אֲבָל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים מִפִּי, שׁוּב לֹא תִּשְׁמְעוּ עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת לְעוֹלָם. עַל כֵּן בְּוַדַּאי אַתֶּם צְרִיכִין לִזְכֹּר מְאֹד כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְלִכְתֹּב הַכֹּל כָּל שִׂיחָה וְסִפּוּר (וּמֵחֲמַת זֶה הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב קְצָת שִׂיחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל-יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל לֹא נִכְתַּב חֵלֶק מֵאֶלֶף):
