שָׁמַעְתִּי אֵיךְ שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו הַחֲשׁוּבִים, שֶׁבְּעֵת הֱיוֹתוֹ בְּלֶבוּב אָז הָיָה שָׁם גַּם-כֵּן הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי צְבִי אַרְיֵה זַ"ל מֵאֲלִיק. וּפַעַם אַחַת נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד לְתוֹךְ אֵיזֶה יַעַר, וְדִבְּרוּ אָז מִכָּל הַצַּדִּיקִים וּמֶה הָיָה עֲבוֹדָתָם. וְנָשָׂא רַבֵּנוּ זַ"ל עֵינָיו לְמַעְלָה וְסִיֵּם: אֲבָל מַה הוּא הָעִנְיָן שֶׁלִּי, זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם אָדָם (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "אָבֶּער וָואס מַיין זַאךְ אִיז דָאס וֵוייסְט קֵיינֶער נִיט"). אַחַר-כָּךְ אָמַר לְהָאִישׁ הַנַּ"ל: אֲסַפֵּר לְךָ מַהוּ הַחוֹלַאַת שֶׁלִּי וְכוּ', זְכוּת אָבוֹת לֹא יַסְפִּיק עַל רְפוּאַת הַחוֹלַאַת. רַק בְּדָבָר אֶחָד בָּטַחְתִּי קְצָת, עַל שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים הֶחֱזַרְתִּי אוֹתָם לְמוּטָב. הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל: אֱמֶת הַדָּבָר. כִּי יָדַעְתִּי שֶׁהָרַב רַבִּי נָתָן בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק (גוּטֶער יוּד). הֵשִׁיב לוֹ: מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לוֹמַר ("וָואס דוּא קָאנְסְט זָאגְן"), אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהוּא כְּבָר גַּם עַכְשָׁו צַדִּיק ("עֶר אִיז שׁוֹין אַ גוּטֶער יוּד"):
