פַּעַם אַחַת דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ מֵעִנְיַן חֲרוּזִים (שֶׁקּוֹרִין "גְּרַאם"), וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דָּבָר כִּי כָּל הָעוֹלָם וְכוּ'. וְאֵינִי זוֹכֵר הֵיטֵב הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר, אִם אָמַר שֶׁכָּל הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בָּזֶה אוֹ אָמַר שֶׁכָּל הָעוֹלָם (חסר) אוֹ אֵיזֶה לָשׁוֹן אַחֵר מֵעִנְיַן (נ"א מֵעֵין) זֶה. וְהֵבִיא רְאָיָה מִפָּסוּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה ה': "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה", לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן.
וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אָז, שֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ אוֹמְרִים "גְרַאם" עַל הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ, וְהִקְפִּיד עָלֵינוּ וְאָמַר שֶׁלֹּא נִיחָא לִי בָּזֶה וְכוּ'. וְסִפֵּר שֶׁחָלַם לוֹ, שֶׁהָיָה אֶחָד אוֹמֵר "גְרַאם" וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ מְאֹד, וְהָיָה מְגַנֶּה מְאֹד אֶת הַזָּקֵן הַמִּתְנַגֵּד הַנַּ"ל, וְהָפַךְ עַצְמוֹ אֵלֵינוּ זֶה שֶׁהָיָה אוֹמֵר "גְרַאם" וְאָמַר לָנוּ "גְרַאם", שֶׁאֲנַחְנוּ זָכִינוּ מְאֹד שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ אֵלָיו, וְהָיָה מְאַשֵּׁר וּמְחַזֵּק וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתָנוּ מְאֹד בַּמֶּה שֶׁזָּכִינוּ לָזֶה, וְהַכֹּל בַּאֲמִירַת "גְרַאם". וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה דְבָרִים מֵהַ"גְרַאם" שֶׁשָּׁמַע בַּחֲלוֹם הַנָ"ל וְנִשְׁכַּח.
אָמַר הַמַּעְתִּיק: מַה שֶׁכָּתוּב בְּסוֹף סִימָן רכ"א: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בְּחִינַת מִתְנַגֵּד (לקוטי מוהר"ן חלק א'), שָׁמַעְתִּי שֶׁכָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל אָז: אֲבָל לַמִתְנַגֵּד שֶׁלִּי אֵין שׁוּם עֵצָה, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה בְּעֶזְרִי לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בְּחִינַת מִתְנַגֵּד:
