אָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁסִּפֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אָמַר, הֲלֹא כְּבָר עֵינַי כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם, וַאֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל וּמְחַכֶּה בְּכָל עֵת שֶׁיְּזַכֵּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בָּכֶם מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ שֶׁתִּהְיוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה כָּךְ. וְלֹא בִּלְבַד אֲנָשַׁי שֶׁיִּהְיוּ מְקֹרָבִים אֵלַי, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרַק יִגַּע בָּהֶם, בְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת. וְלֹא אִישׁ כָּשֵׁר בִּלְבַד, כִּי־אִם אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד יִהְיֶה מִי [שֶׁיִּהְיֶה] שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ.
וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אִיךְ הָאבּ מִיךְ שׁוֹין מַיינֶע אוֹיגְן אוֹיס גִיקוּקְט אוֹיף אִיטְלִיכְן בַּאזוּנְדֶער". [בְּעֵינַי כְּבַר הִסְתַּכַּלְתִּי עַל כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד] וַאֲנִי מְקַוֶּה לַה’ וְכוּ’ כַּנַּ"ל וְאָמַר גַּם אָז: כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר "אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירְן":
