שבת, י"א טבת התשפ"ה

כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁאָמַר, יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהָיוּ אָז. בְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (סימן י"ז), כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁהָיוּ אָז כֻּלָּם כְּאֶחָד נִכְלְלוּ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת לַה' שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מַאֲמָר. גַּם כָּל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים וְהָעוֹמְדִים, כָּל אֶחָד עִם כָּל עִנְיָנָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְעָם כָּל מְאֹרְעוֹתָיו וְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, כֻּלָּם כְּאֶחָד הָיוּ נִמְצָאִים בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל מָה שֶּׁנַּעֲשָׂה בִּכְלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, הַכֹּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁהָיוּ כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, מִתַתָּא לְעֵלָא וּמְעֵלָא לְתַתָּא וְכוּ' וְכוּ', מָה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. אַךְ גַּם מָה שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲשִׂיּוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהָיוּ נִכְלָלִים בְּכָל תּוֹרָה וּמַאֲמָר שֶׁלּוֹ, הָיוּ גַּם כֵּן חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נִרְאָה כָּזֹאת: