פַּעַם אֶחָד הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ מְאֹד, וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשָׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר עַל-יְדֵי לִמּוּד הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁיַּדְפִּיסוּ סִפְרוֹ עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם. וְאָמַר שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִתְפַּלְּלוּ עַל-יְדֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה. וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בִּסְפָרָיו, רַק בְּלִי קִנְטוּר וְנִצָּחוֹן, וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת, אָז בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִבְקָעִין אֶצְלוֹ כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לְבָבוֹ. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "סֶע וֶועט אִים אַלֶע אָדֶערְן טְרֶענֶען".
וְאָמַר, שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בְּמַה לִקְנוֹת יִמְכֹּר כָּל סְפָרָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיִקְנֶה זֶה הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וּמִי שֶּׁאֵין לוֹ סְפָרִים לִמְכּוֹר יִמְכֹּר כַּר מִתַּחַת רֹאשׁוֹ וְיִקְנֶה הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְעוֹד סִפֵּר מִזֶּה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד מִזֶּה (לקמן סימן שנ"ה).
וְאָמַר: שֶׁהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ יִהְיֶה חָשׁוּב מְאֹד, וִיבַקְשׁוּהוּ וִיחַפְּשׂוּהוּ מְאֹד וְיֻדְפַּס וְיַחֲזֹר וְיֻדְפַּס כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְיִהְיֶה חָשׁוּב מְאֹד, רַק נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת זֹאת. וְאֶהְיֶה אֲנִי עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל וְכוּ'. וְאָמַר שֶׁהַמַּאֲמָרִים שֶׁכָּתַב בְּעַצְמוֹ גַּם הַלָּשׁוֹן לְבַד הוּא מְסֻגָּל מְאֹד כִּי הֵם כְּלָלִים: