שבת, י"א טבת התשפ"ה

שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁסִּפֵּר לוֹ מֵעֹצֶם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ בְּיַלְדוּתוֹ, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן רָצָה לִהְיוֹת יְרֵא שָׁמַיִם וְהָיָה חָפֵץ לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי, וְהָלַךְ לַמֶּרְחָץ וְטָבַל בִּזְרִיזוּת סָמוּךְ אַחַר חֲצוֹת מִיָּד. וְיָצָא מֵהַטְּבִילָה וּבָא לְבֵיתוֹ וְלָבַשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהָלַךְ אָנָה וָאָנָה, וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּנְשָׁמָה יְתֵרָה. וְהָיָה חָפֵץ לִרְאוֹת אֵיזֶה דָּבָר אַךְ לֹא רָאָה כְּלָל. וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לִרְאוֹת. וּבְתוֹךְ זֶה הִתְחִילוּ לִכְנֹס אֲנָשִׁים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבָא אֵיזֶה אִישׁ חָשׁוּב וְעָמַד עַל הַשְּׁטֶענְדֶיר [עַמּוּד] שֶׁלּוֹ וְהִתְחִיל לוֹמַר שִׁיר הַשִּׁירִים וְהָלַךְ הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהִכְנִיס ראֹשׁוֹ לְמַטָּה בְּתוֹךְ הַשְּׁטֶענְדֶיר. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן לֹא הִקְפִּידוּ עָלָיו. וְהוּא הָיָה מֻנָּח שָׁם וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת, וּבָכָה מְאֹד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ כַּמָּה שָׁעוֹת עַד הָעֶרֶב, עַד שֶׁעֵינָיו עָלוּ נְפוּחוֹת (שֶׁקּוֹרִין גִּישְׁוָואלְן). וְאַחַר־כָּךְ פָּתַח אֶת עֵינָיו וְנִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה אוֹר מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִדְלְקוּ הַנֵּרוֹת. וְעֵינָיו הָיוּ סְתוּמִים כָּל כָּךְ בִּבְכִיָּה, וְאָז נִתְקָרֵר דַּעְתּוֹ קְצָת. וְכָל זֶה הָיָה בְּקַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ. כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה אָז בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים: