שָׁאַל וְאָמַר בְּחֹל-הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת תקס"ט (נ"א: תקס"ו) וְהֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִין בַּתְּפִלָּה? וּבֵאֵר אַחַר-כָּךְ שֶׁכָּל סֵדֶר הַתּוֹרוֹת הֵם עַל סֵדֶר הַתְּפִלָּה. וְזֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּכָה לְמָקוֹם זֶה שֶׁל הַתְּפִלָּה וְכֵן כָּל הַתּוֹרוֹת. וַעֲדַיִן אָנוּ עוֹמְדִים קֹדֶם בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְאַחַר הוֹדוּ, שֶׁהוּא קֹדֶם לְבָרוּךְ שֶׁאָמַר כְּנֻסַּח סְפָרְד. וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה מִסְּתָמָא אֶחָד שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּךְ, שֶׁיִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ עִם כָּל הַתּוֹרוֹת כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה שֶׁיּוּכַל לִגְמֹר כָּל הַתְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ לוֹמַר תּוֹרָה עַל-פִּי סֵדֶר הַתְּפִלָּה עַד גְּמַר הַתְּפִלָּה:
