שבת, י"א טבת התשפ"ה

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר מֵהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ שֶׁנִּדְפַּס. עָנָה וְאָמַר, וְהָיָה שׂוֹחֵק קְצָת אָז, וְאָמַר, שֶׁיַּדְפִּיסוּ סְפָרָיו וְיִכְתְּבוּ עַל כָּל סֵפֶר וְסֵפֶר שֶׁלּוֹ בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְכוּ' כְּדֶרֶךְ שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְחַבְּרִים שֶׁחִבְּרוּ סְפָרִים הַרְבֵּה. וְרִמֵּז לָנוּ בָּזֶה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מִמֶּנּוּ סְפָרִים הַרְבֵּה, וְכֵן נִתְקַיֵּם כְּבָר קְצָת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: