כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָמַר בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה קִיַּמְתִּי כָּל הַתּוֹרָה בְּכָל הָאֳפָנִים כִּי הִשַּׂגְתִּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתִי לְיִשְׁמָעֵאל בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם יְהוּדִי, וְהוּא יִשְׁלַח אוֹתִי לִרְעוֹת בְּהֵמוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא אֵדַע מָתַי שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, וְלֹא יִהְיוּ לִי טַלִּית וּתְפִלִּין וְלֹא סֻכָּה וְלֹא שׁוּם מִצְוָה וְכוּ’ וְכוּ’, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיִיתִי יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׁבְחֵי הָרַ"ן כב):
