תקס"ט לפ"ק, אַחַר שָׁבוּעוֹת בְּסָמוּךְ סִפֵּר זֹאת: מַעֲשֶׂה, אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה הוֹלֵךְ כַּמָּה שָׁנִים עִם מַחֲשָׁבָה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, וְהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה וְלֹא אִסְתַּיְעָא מִלְּתָא. וּמִי יָדַע מִזֶּה, כִּי מִי הוּא נָבִיא שֶׁיֵּדַע מַחֲשַׁבְתּוֹ. וְהוּא הָיָה הוֹלֵךְ עִם מַחֲשָׁבָה זוֹ כַּמָּה שָׁנִים. בְּשָׁבוּעוֹת הַזֶּה, וְהוּא הָיָה בְּכָאן עַל שָׁבוּעוֹת, וַאֲזַי בְּשָׁבוּעוֹת חָלַם לוֹ שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְהָיָה נִרְאֶה שֶׁאֶחָד הוּא עִקָּר וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ עִקָּר, רַק מֵחֲמַת הָאֶחָד הָעִקָּר בָּא הוּא גַּם כֵּן. וְשָׁאַלְתִּי לָהֶם מַה הֵם עוֹשִׂין כָּאן, הֵשִׁיב לִי אוֹתוֹ הָעִקָּר הַנַּ"ל, שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הִכְרִיחַ אוֹתוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע בְּסֵפֶר-תּוֹרָה בִּזְרוֹעַ עַל-זֶה שֶׁיָּבוֹא לְכָאן, וְנִשְׁבַּע לוֹ. וְסִפֵּר לִי אוֹתוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁבָּא עַכְשָׁו, אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהוֹלֵךְ עִמָּהּ הָאִישׁ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַנַּ"ל. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֶצְלִי הָאִישׁ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנַּ"ל לְקַבֵּל רְשׁוּת קֹדֶם נְסִיעָתוֹ כַּנָּהוּג, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוֹלֵךְ עִמָּהּ כַּנַּ"ל, וְכָלְתָה נַפְשׁוֹ מְאֹד וְנִתְמַלֵּא שִׂמְחָה עַל שֶׁכִּוַּנְתִּי מַחֲשַׁבְתּוֹ:
