אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה בְּפֶּטֶערְבּוּרְג. וְהָיָה כּוֹתֵב לוֹ זַ"ל מִשָּׁם מִכְתָּבִים הַרְבֵּה בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁנִּזְרַק לְשָׁם, כִּי כַּמָּה פְּעָמִים שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ זַ"ל שֶׁשָּׁם בְּמָקוֹם זֶה הַנַּ"ל קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן מְאֹד. וּפַעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל מִזֶּה, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "דָאס וָואס עֶר הָאט מוֹרָא אוּן צִיטֶערְט טָאמֶער חַס וְשָׁלוֹם וֶועט עֶר זִיךְ נִיט דֶער הַאלְטְן. הָאט דָאס דֶער הַאלְט אִים". דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא וְחָרֵד כָּל-כָּךְ שֶׁמָּא מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַמָּקוֹם לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בְּמַדְרֵגָתוֹ, דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ מַעֲמִיד וּמְחַזֵּק אוֹתוֹ לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ, וְלִבְלִי לִפֹּל מִמַּדְרֵגָתוֹ:
