שבת, י"א טבת התשפ"ה

דִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחַ לְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אָדָם גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי עֵץ קָטָן יָכוֹל לְהַדְלִיק וּלְהַבְעִיר עֵץ גָּדוֹל מְאֹד. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אַשְׁפֶּעְנְדַאלֶע קֶען אַקְלָאץ אוּנְטֶער צִינְדְן". וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּעֵץ? לוֹמַר לְךָ, מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה" וְכוּ' (תענית ז'.):