מֵעִנְיַן שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אַנְדָאסֶענְיֶא [עִרְעוּר] וְלִשְׁלֹחַ הַדָּבָר לְהַקֵּיסָר בְּעַצְמוֹ וְכוּ’ (שָׁם קעה). וְאָמַר אָז שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי כּוֹתֵב אֵיזֶה דָּבָר וְשׂוֹרֵף. אֲנִי שׁוֹלֵחַ הַדָּבָר עַל־יְדֵי הֶעָשָׁן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי רִמֵּז קְצָת מִזֶּה בַּזֹּהַר וְכוּ’:
