רָאִיתִי מַאֲמָר אֶחָד בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל מִלְּשׁוֹן הַחֲבֵרִים, וְהַמַּאֲמָר הַזֶּה נֶאֱמַר פָּרָשַׁת עֵקֶב תקס"ו. וִיסוֹד הָעִנְיָן: כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם צָרִיךְ לְעֵצָה אֲזַי יִשְׁאַל עֵצָה מֵהַצַּדִּיקִים אוֹ מִתַּלְמִידֵיהֶם אוֹ עַל-כָּל-פָּנִים מִבְּנֵי הַצַּדִּיקִים וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְזוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִיִּסּוּרִים שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עָלָיו כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם יָבוֹאוּ עָלָיו הַיִּסּוּרִים, זוֹכֶה עַל-יְדֵי-זֶה לְקַבֵּל אוֹתָם בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה. וְזוֹכֶה לִרְאוֹת הַהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת, אֵיךְ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בָּהֶם. וְעַל-יְדֵי-זֶה מַגִּיעַ עַל-יְדֵי הַיִּסּוּרִים לְרַב טוּב וּלְחֶסֶד גָּדוֹל. גַּם עַל-יְדֵי שִׂמְחָה הַנַּ"ל זוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל יִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתוֹ וְכוּ' (מובא בתורות כת"י בסוף לקוטי מוהר"ן):
