שַׁיָּךְ לְהָאָלֶף־בֵּית [סֵפֶר הַמִּדּוֹת] לְעִנְיַן הָרְפוּאוֹת הַנִּרְשָׁם בְּמָקוֹם אַחֵר, אָמַר שֶׁהָיָה לוֹ בְּהָאָלֶף־בֵּית אוֹת ר’ עַל רְפוּאָה שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם כָּל הָרְפוּאוֹת, וְלֹא הָיָה חוֹלַאַת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב שָׁם רְפוּאָתוֹ, אַךְ לֹא רָצָה לְהַעְתִּיקוֹ וּשְׂרָפוֹ:
