שני, כ"ד אדר התשפ"ה

פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת אוֹתִי מֵעִנְיַן מָרָה שְׁחֹרוֹת בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת, כְּגוֹן בִּנְטִילַת יָדַיִם שֶׁהָיָה לִי בָּהֶם חֲשָׁשׁוֹת שֶׁהָיוּ מְבַלְבְּלִין אוֹתִי מְאֹד. וְהֵשִׁיב לִי, כְּבָר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ שֶׁאֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה וְכוּ'.


וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ עוֹד הַרְבֵּה מֵעִנְיָנִים כָּאֵלּוּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ גַּם זֹאת בְּעַצְמוֹ מְבַלְבֵּל אוֹתִי וְכוּ'. הֵשִׁיב לִי: אַל תַּתְחִיל לַחֲשֹׁב כְּלָל. וְזֶה עֵצָה נִפְלָאָה לְכָל דָּבָר. כִּי כַּמָּה פְּעָמִים מְבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבוֹת מְאֹד, וְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לִדְחוֹתָם בְּאֵיזֶה דְּחִיוֹת הֵם מְבַלְבְּלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעִקַּר הָעֵצָה לִבְלִי לְהַתְחִיל לַחֲשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ מֵהֶם לְגַמְרֵי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא עוֹסֵק: