אִישׁ אֶחָד הָיָה אֶצְלוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ פֹּה בְּרֶסְלֶב, וְאָז נִתְקַשֵּׁר מְאֹד לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה, וְשָׁמַע אָז מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּבְרֵי תוֹרָה נִפְלָאִים הַיְנוּ הַתּוֹרָה "תְּהִלָּה לְדָוִד" וְכוּ’ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן י"ב) וְעוֹד דִּבּוּרִים נִפְלָאִים. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבַּיָּמִים הַבָּאִים לֹא תִּסַּע אֶצְלִי וְלֹא תִהְיֶה מְקֹרָב שֶׁלִּי (וְכֵן הָיָה שֶׁאַחַר־כָּךְ לֹא הָיָה עוֹד אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה) אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יוֹעִיל לְךָ מַה שֶּׁטָּעַמְתָּ עַתָּה מְעַט מִדְּבָרָי. וְאָמַר לוֹ אָז הַפָּסוּק (מִשְׁלֵי ל"א): "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ" תֵּכֶף כְּשֶׁטּוֹעֲמִין הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק, שׁוּב "לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ". הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי א’ סִימָן רפ"ה:
