בְּשָׁבוּעוֹת תק"ע הָיָה בְּאוּמֶין בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְשָׁם וְלֹא אָמַר תּוֹרָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם־טוֹב. אַחַר־כָּךְ אָמַר לָנוּ בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה אַתֶּם אֵינְכֶם כָּל כָּךְ חוֹטְאִים שֶׁאֹמַר לָכֶם תּוֹרָה. וְסִיֵּם אַחַר־כָּךְ בְּעַצְמוֹ כִּי יֵשׁ כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי חֲטָאִים דַּיְקָא, כְּגוֹן פָּרָשַׁת הָעֵגֶל וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתָן הַפָּרָשִׁיּוֹת נַעֲשׂוּ עַל־יְדֵי חֲטָאִים. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נְדָרִים כב:): אִלְמָלֵי לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה לָהֶם רַק הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ. כִּי שְׁאָרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים לֹא נַעֲשׂוּ רַק עַל־יְדֵי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהֻצְרְכוּ לְהוֹכִיחָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ תּוֹרוֹת שְׁלֵמוֹת דְּהַיְנוּ כָּל סִפְרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים:
