שישי, ט"ז שבט התשפ"ה

אָמַר הַמַּעֲתִיק, שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה מוֹהֲרַנַ"ת מְדַבֵּר בְּיַחַד עִם אַנְשֵׁי אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּעוֹדוֹ בְּחַיִּים חַיּוּתוֹ, מִגְּדוֹלוֹת נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר זַ"ל. וְתוֹךְ דִּבְרֵיהֶם נִזְדַּמֵּן אֲשֶׁר אִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל, הַמְּפֻרְסֶמֶת בִּשְׁמָהּ הַטּוֹב מָרַת פֵיְיגָא זַצַ"ל, עָבְרָה דֶּרֶךְ מָקוֹם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וּמְדַבְּרִים, וְשָׁמְעָה אֵיךְ שֶׁמְּדַבְּרִים מִקְּדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל. עָנְתָה וְאָמְרָה לָהֶם: אָנֹכִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיזֶה רַבִּי יֵשׁ לָכֶם וְתֵדְעוּ קְדֻשָּׁתוֹ וּקְדֻשַּׁת נִשְׁמָתוֹ. בַּעְלִי הַצַּדִּיק הָרַב ר' שִׂמְחָה זַצַ"ל נָסַע פַּעַם אַחַת לְדַרְכּוֹ, וַיִּתְמַהְמָהּ שָׁם לְעֵרֶךְ ב' שָׁבוּעוֹת, וְאָמַר לִי אֲשֶׁר עַל שַׁבָּת קֹדֶשׁ יָבוֹא לְבֵיתוֹ. וְעַל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת שֶׁאָמַר לִי שֶׁיָּבוֹא, עָמַדְתִּי בְּיוֹם ו' בַּבֹּקֶר לְמַעַן דַּעַת אִם יָבוֹא עַל שַׁבָּת לְבֵיתוֹ (כִּי הִיא הָיְתָה כְּאַחַת מִן הַנְּבִיאוֹת כַּיָּדוּעַ, אֲשֶׁר אָחִיהָ הַצַּדִּיק הָרַב ר' בָּרוּךְ זַצַ"ל מִמֶּעזְ'בּוּז' קָרָא אוֹתָהּ בְּשֵׁם נְבִיאָה), וְלֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ. וְכֵן אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁעָשִׂיתִי אֵיזֶה דָּבָר לְכָבוֹד שַׁבָּת, חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ גַּם-כֵּן וְלֹא רְאִיתִיו. וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים. וְאַחַר-כָּךְ בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת לְכָבוֹד שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, גַּם כֵּן חִפַּשְׂתִּי וְלֹא רְאִיתִיו (וּמִנְהָגָהּ הָיָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל שָׁעוֹת הַרְבֵּה קֹדֶם לָעֶרֶב). וְאַחַר הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שָׁכַבְתִּי עַל מִטָּתִי וְהָיִיתִי מְנַמְנֵם. וּבָאָה אֵלַי אִמִּי הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל, עִם הָאֲמָהוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל לֵאָה, וְאָמְרוּ לִי: אֶל תִּצְטַעֲרִי, בַּעֲלֵךְ יָבוֹא עַל שַׁבָּת לְבֵיתוֹ. וְלָקְחוּ אוֹתִי וְהוֹלִיכוּנִי לַחֲדַר הַנְּשָׁמוֹת. וְרָאִיתִי נְשָׁמָה אֲשֶׁר אוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם מִי הִיא הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת? וְאָמְרוּ לִי זֹאת הִיא נִשְׁמַת זְקֶנֶךְ הַבַּעַל שָׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל. וְאַחַר כָּךְ הוֹלִיכוֹ אוֹתִי לְהַלָּן יוֹתֵר, וְרָאִיתִי נְשָׁמָה אֲשֶׁר אוֹרָה הָיָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם מִי הִיא הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת, וְאָמְרוּ לִי, זֹאת הַנְּשָׁמָה רוֹצִים לָתֶת לְךָ וְכוּ' וְכוּ'. וְתֵכֶף הֱקִיצוֹתִי, וּבַעֲלִי בָּא מִדַּרְכּוֹ לְבֵיתוֹ. וְשָׁאַלְתִּי אֹתוֹ, מָה זֹאת שֶׁחִפַּשְׂתִּי אוֹתְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ בְּשׁוּם מָקוֹם? וְהֵשִׁיב לִי, כִּי בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר נָסַע בְּדַרְכּוֹ וְהָיָה רָחוֹק עֶרֶךְ חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת מִמֶּעזְ'בּוּז', וְתָעָה בְּדַרְכּוֹ כָּל הַיּוֹם, וּלְעֵת עֶרֶב הִבִּיט וְהִנֵּה הוּא קָרוֹב לָעִיר מֶעזְ'בּוּז', וְנִתְפַּלֵּא מְאֹד, וּבָא לְבֵיתוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. וּבְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל טְבִילָתִי וְנִתְעַבַּרְתִּי עִם בְּנִי אֲשֶׁר הוּא הָרַבִּי שֶׁלָּכֶם. עַתָּה תּוּכְלוּ לֵידַע גְּדֻלַּת הָרַבִּי שֶׁלָּכֶם וּגְדֻלַּת נִשְׁמָתוֹ: